המושג עריכת וידאו ועריכת סרטים חד הם, למרות שהרבה עורכים לא יסכימו עם הקביעה הזו.
כיום, אין כמעט עריכת סרטים על חומר שנקרא סרט (פילם או מגנטי). המושג סרט מתייחס רק למוצר הסופי כאשר העריכה עצמה היא כמעט תמיד עריכת וידאו.
כשבודקים בויקיפדיה את הערך עריכת וידאו (נכון לשנת 2010) מצורפת התמונה ההיסטורית הזו.
עד אמצע שנות התשעים עריכת סרטים היוותה שם כולל לתהליך האמנותי (והטכני) של הפיכת "חומר גלם" של צילומים לכדי סרט או תכנית טלוויזיה. חומר הגלם היה סרט צילום (פילם) או סרט מגנטי (וידאו). המונח עריכת וידאו התייחס רק לעריכת סרט מגנטי, בד"כ קלטות. עריכת וידאו מקצועית, של מעבר לקאט-טו-קאט התבצעה בחדרים מיוחדים עם ציוד יקר, מסובך ומגושם כמו בתמונה למעלה.
פילם לעומת זאת נערך על מכשירים מיוחדים, כמו שולחן "סטינבק" (steenbeck) המאפשר עריכה של עותק עבודה עד שלב החזרה לחומר הגלם וחיתוך הנגטיב לכדי סרט. לעיתים, כאשר הדבר היה אפשרי מבחינת אמצעים, סרטים צולמו בפילם, הומרו לוידאו דרך תהליך שנקרא "טלסינה" ונערכו בוידאו.
למזלנו בשנות התשעים פרצה המהפכה הדיגיטאלית שאפשרה המרה של סרטי וידאו מגנטים לקובצי מחשב מכווצים ועריכתם על מערכות נון ליניאריות (כמו AVID ו -FCP של ימינו).
המערכות הפכו להיות קטנות יותר, פשוטות יותר ואף זולות יותר. בחלק גדול מהמצלמות היום אין סרט מגנטי ואפשרי להעביר את קבצי המחשב שהן מייצרות ישירות למערכת העריכה.
גם סרטים שצולמו בפילם נערכים כיום, בתשעים ותשע אחוז מהמקרים, בוידאו כלומר על מחשב. הנגיעה בפילם מתבצעת רק בשלב הראשוני של ההמרה לוידאו ובשלב סופי של חיתוך נגטיב או המרה מוידאו לפילם (Kinescope).
למרות כל האמור מעלה, המינוח "עורך סרטים" עדיין נשמע הרבה יותר מעניין וסקסי מעורך וידאו.
שנה חדשה טובה ולהתראות
יואב הראל
