שיעור מספר 7 – כמה מילים על ניידות ועריכה ב- media composer

פנו אלי השבוע בשאלה לגבי עבודה עם כונן חיצוני. זה ממש לא חובה לאור האמצעים שאתם מקבלים במכללה, אבל זה בהחלט מספק נוחות עבודה. באופן כללי אני די ממליץ. חשוב מאוד כשאתם עובדים עם דיסק חיצוני זה לשמור עליו ברמה הפיזית. זה מכשיר רגיש שלא סובל נפילות ואם תפילו דיסק כזה יש סיכוי שתפסידו כמה מאות שקלים וגם תצטרכו לדגום מחדש. זה עדיין שווה את הנוחות וחוסר המחוייבות למחשב אחד, מה גם שאם תשמרו עליו, הכונן הזה יוכל לשמש אתכם בעתיד לסרטים נוספים ולגיבויים.

עבודה עם דיסק חיצוני מאפשרת לכם להתחבר לכל מחשב עם אויד, להעביר אליו את תיקיית הפרויקט ולהתחיל לעבוד על הפרוייקט כאילו לא עברתם מחשב. זה דורש כמה מהלכים טכנים די פשוטים ואם אתם עושים את זה בפעם הראשונה תצטרכו להתייעץ עם ארז או איתי. למי שרוצה לרכוש, אני ממליץ על גודל של 500 גיגה ומעלה (כמה שיותר גדול יותר טוב), דיסק מהיר – כלומר מהירות של 7200 (דיסקים איטיים לא מתאימים לניגון מדיה וקבצים גדולים – אלא רק לגיבוי) ועל חיבור USB2 כמינימום (אם בנוסף יש firewire רגיל או IEEE800 אז עדיף). דיסק בסיסי שכזה אמור לעלות בסביבות 350-400 ש"ח.

למי שמרגיש לא בטוח ב AVID אני מוסיף כאן קישור לעמוד הלומדות של אויד. הבחירה החמישית שנקראת Avid Media Composer Adrenaline HD Tutorial היא קישור לסרט שמסביר את כל החלק הטכני של עריכה באויד מההתחלה. אני מזהיר לגבי תחילת הסרט שאנחנו עובדים במצב של PAL 25i (או 25P מי שעובד בפרוגרסיב) ולא כמו שמודגם בסרט(שהוא אמריקאי ולכן הכל במספרים של NTSC). אני מאוד ממליץ על הלומדה הזאת גם למי שמרגיש שהוא כבר יודע AVID וגם למי שמרגיש אבוד או אבודה.

תערכו, תהנו, תרגישו טוב,

על מועד שיעור ההשלמה של ערן ושלי נודיע בקרוב,

להתראות

יואב הראל

שיעור מספר 6 – הפרוייקטים וקצת על עריכת סאונד

סרטי הקולנוע והטלוויזיה הם הצורה העכשווית של אומנות מספרי הסיפורים. כאשר אנו מגיעים לחדר העריכה זהו בעצם השלב האחרון באותה האמנות, כי כאן בעצם נעשית ההחלטה הסופית כיצד יסופר הסיפור.

השלב הראשון הוא ה PITCHING – שבו ניסיתם לפני כשבועיים לספר את הסיפור מול קבוצת אנשים. כולכם בעיני הצלחתם בעצם זה שעמדתם שם וסיפרתם על הסרט שתעשו. אני חוזר על הבקשה שלי מיום שני האחרון, תנסו לקבל את מה שנאמר שם בתגובות כהצעה ואם היא טובה לכם קחו והשתמשו בה.

אני רוצה לחזק את ידי כולם: אלעד, הילה ונעמה – נסו לערוך את סדר הסצינות בצורה שונה כבר בתסריט, כדי שנגיע לסוג של שיא לקראת הסוף. דניאל ורן – היה משהו אנרכיסטי בהצגה שלכם, שבמידה מסויימת מתאים למושא הסרט. בתחושת בטן – אני הייתי הולך על סרט על ה"בן של". אפרת, טל, איה – פצצת רגש,  הייתי מנסה לבדוק את הצד של ההורים המאמצים לפני שאני מרגש עם הלידה. דידי, עידו ויואב – תמשיכו עם האנרגיה שלכם. מה שהצחיק אותי במכונית היא הדרך שבא יואב דיבר על הויפאסנה שלו אל מול מה שעשה אחיו באותו היום. יש כאן שילוב של מה מסופר ואיך – ואם כל הצילומים ככה, אז יש יופי של סרט. שמרית ושרון – שימרו על הגיבור שלכן, בדבריו ובמעשיו כדי שנוכל להתאהב בו. ניר, דרור וארז – על פניו סרט חברים קלאסי. מוזיקה יש, גיבור יש – אפילו שניים. מה שמעניין אותי הוא על מי הסיפור הזה? אני חושב שעל ניר והייתי מתמקד בו ובמה שעבר עליו. בקונטקסט הזה קל יהיה לשים את החבר. עם גליה דיברתי לאחר השיעור ובעצם הנושא המרכזי של השיחה שלנו היה איך לערוך את החומר לסיפור אחד. לא קל וזוהי בעצם משמעות העריכה הקולנועית. זה בעצם החלק הקשה והמענג ביותר בעריכה.

בסוף השיעור דיברנו והדגמנו עריכת סאונד באויד. עריכת סאונד היא אמנות בפני עצמה ובשלב הסופי שלה היא נקראת עיצוב סאונד. אני מצרף לינק לאתר מעניין שמתעסק באמנות עיצוב הסאונד.

בחלק מהעמודים באתר הזה יש ראיונות עם יוצרים כמו גרי ריידסטורם, מעצב הקול של "שליחות קטלנית 2", שזכה עד היום בשבעה אוסקרים. בראיון, הוא מספר כיצד יצרו את הסאונד היחודי של הסרט שזכה בארבעה אוסקרים, שניים מתוכם שקשורים בסאונד. הוא מספר מדבר על מה עומד מאחורי תפיסת סאונד של סרט ומקנח בדוגמאות כמו איך יצרו את אפקט הקול של מעבר המחסל T1000 דרך הסורגים (קול של גוש בשר נופל לאט מתוך פחית של שימורי אוכל לכלבים). בקיצור מומלץ

T1000

 

 

 

 

 

להתראות בקרוב

יואב הראל