השיעור הבא

דצמבר 12th, 2010

שלום לכולם,

השבוע אנחנו נפגשים לשעתיים של trim mode, effect mode  ושיכרון חושים.

בתחילת השיעור אני אחזור בקצרה על מה שלמדנו עד כה והשיעור יתחיל ברבע לארבע.

כל מי שרוצה להתקדם לבד מוזמן לעשות זאת דרך הלינקים שמופיעים בפוסט הזה.

אנא הקפידו שלכולכם יהיה את קוד הכניסה האישי שלכם למערכת והביאו עמכם גם עותק גיבוי של התרגילים (אפשר על דיסק און קי).

שבוע קל ופורה

יואב הראל

עריכת וידאו ועריכת סרטים

ספטמבר 26th, 2010

 

 

OEsuiteהמושג עריכת וידאו ועריכת סרטים חד הם, למרות שהרבה עורכים לא יסכימו עם הקביעה הזו.

כיום, אין כמעט עריכת סרטים על חומר שנקרא סרט (פילם או מגנטי). המושג סרט מתייחס רק למוצר הסופי כאשר העריכה עצמה היא כמעט תמיד עריכת וידאו.

 

כשבודקים בויקיפדיה את הערך עריכת וידאו (נכון לשנת 2010) מצורפת התמונה ההיסטורית הזו.

 

עד אמצע שנות התשעים עריכת סרטים היוותה שם כולל לתהליך האמנותי (והטכני) של הפיכת "חומר גלם" של צילומים לכדי סרט או תכנית טלוויזיה. חומר הגלם היה סרט צילום (פילם) או סרט מגנטי (וידאו). המונח עריכת וידאו התייחס רק לעריכת סרט מגנטי, בד"כ קלטות. עריכת וידאו מקצועית, של מעבר לקאט-טו-קאט התבצעה בחדרים מיוחדים עם ציוד יקר, מסובך ומגושם כמו בתמונה למעלה.

 

פילם לעומת זאת נערך על מכשירים מיוחדים, כמו שולחן "סטינבק" (steenbeck) המאפשר עריכה של עותק עבודה עד שלב החזרה לחומר הגלם וחיתוך הנגטיב לכדי סרט. לעיתים, כאשר הדבר היה אפשרי מבחינת אמצעים, סרטים צולמו בפילם, הומרו לוידאו דרך תהליך שנקרא "טלסינה" ונערכו בוידאו.

 

למזלנו בשנות התשעים פרצה המהפכה הדיגיטאלית שאפשרה המרה של סרטי וידאו מגנטים לקובצי מחשב מכווצים ועריכתם על מערכות נון ליניאריות (כמו  AVID ו -FCP של ימינו).

המערכות הפכו להיות קטנות יותר, פשוטות יותר ואף זולות יותר. בחלק גדול מהמצלמות היום אין סרט מגנטי ואפשרי להעביר את קבצי המחשב שהן מייצרות ישירות למערכת העריכה.

 

גם סרטים שצולמו בפילם נערכים כיום, בתשעים ותשע אחוז מהמקרים, בוידאו כלומר על מחשב. הנגיעה בפילם מתבצעת רק בשלב הראשוני של ההמרה לוידאו ובשלב סופי של חיתוך נגטיב או המרה מוידאו לפילם (Kinescope).

 

למרות כל האמור מעלה, המינוח "עורך סרטים" עדיין נשמע הרבה יותר מעניין וסקסי מעורך וידאו.

 

 

שנה חדשה טובה ולהתראות

 

יואב הראל 

 

עדכון קצר

מאי 23rd, 2010

מאוד נהנתי לראות את תרגילי העריכה שהוקרנו בשיעור האחרון. כל מי שהקרין  עמד בדרישות התרגיל ואלו שלא הגישו (ולא קיבלו פטור) מוזמנים להקרין בשיעור הקרוב. הוא יערך ביום רביעי הבא, ה – 2.6.

theidiotsבהמשך לסיקוונס מתוך האידיוטים מהשיעור האחרון, מי שרוצה לקרוא קצת יותר על דוגמה95 מוזמן לגעת בלינק הזה. שלושת סרטי הדוגמה הראשונים מעניינים הן מבחינת עשייה והן מבחינת תסריט, במיוחד "החגיגה". למי שרוצה להעמיק קיים סרט דוקומנטרי עם ועל היוצרים בדוגמה, ביניהם לארס פון טרייר, שנקרא "הדוגמה הדנית"(Det danske dogmeri) ומשודר מדי פעם בהוט. 

 

השבוע מתקיים בתל אביב שוק הקופרו וזו הזדמנות עבורכם לראות ולשמוע על השוק הדוקומנטרי בארץ ובחו"ל. לפרטים נוספים יש גם קבוצה בפייסבוק.

ברוכים הבאים לסימסטר ב'

פברואר 25th, 2010

רובר ברסון - הערות על הסינמטוגרף (תרגום אריאל שוייצר)

שמחתי לראותכם אתמול ואני רוצה לאחל לכולכם סימסטר פורה ויצירתי. בסמסטר הקרוב נעבור מהתחום העלילתי לתחום הדוקומנטרי ואני מנצל את ההזדמנות להמליץ לכם על אתר וספר.

האתר של זיוה פוסטק, העורכת של "שואה" (קלוד לנצמן) ובמאית בזכות עצמה, מספק הצצה נדירה אל תוך עולמו הפנימי של עורך סרטים. מי שיקרא ויראה את קטעי הוידאו המצורפים יכול לקבל מושג על מה זה בכלל עריכה ומה זו עריכה דוקומנטרית בפרט.

הערות על הסינמטוגרף הוא ספר שלא מופיע בסילבוס אבל אני ממליץ עליו בחום. זה לא בדיוק ספר אלא אוסף של הערות והארות של במאי מבריק בשם רובר ברסון. אוסף ההערות נוגע כמעט בכל תחומי היצירה הקולנועית. הנה לדוגמה מה שהוא אומר על תאורה: "ניתן להראות דבר מסוים טוב יותר לא על-ידי תוספת אור, אלא על-ידי הארתו מזווית חדשה, בלתי צפויה."

אורך קטע ממוצע בספר הזה הוא שלוש שורות ולכן הוא מומלץ גם למטיבי לכת וגם לחסרי סבלנות.

דף המסכם את כל נושא ה AVID עד כה, יחולק בשיעור הבא.

להתראות

יואב הראל